מוזיאון לי אופן (Lee Ufan) מציג: תערוכת קבע בשינוי מתמיד

לא מזמן ביקרתי במוזיאון לי אופן (Lee Ufan) ביפן, וזאת היתה חוויה מדהימה. אופן הוא אומן איקוני היוצר עבודות בעלות השפעה רגשית עצומה. הוא יוצר מתוך פלוסופיה של הגבלת העשייה האמנותית למינימום האפשרי ולמרות זאת עבודותיו המופשטות מצליחות לגעת ואף לטלטל.

אחד מטיולי האומנות הכי מדהימים שעשיתי היה ליפן. ביקרתי במוזיאון לי אופן שבנאושימה, עיר שהיא בעצם אי קטן ומלא באומנות. זה היה ביקור בלתי נשכח. המוזיאון, שנפתח בשנת 2010, מציג את הציורים והפסלים של לי אופן, מינימליסט קוריאני שהתפרסם בזכות תרומתו לפיתוח סצנת האומנות העכשווית ביפן.

Dana Sheves - Lee Ufan Museum

שיחות עם אבן, מתכת וקנבס

האומנות של אופן אינה ביטוי של מחשבותיו, היא נובעת מהדיאלוג שלו עם חפצים ומושפעת מאלמנטים שונים כמו אוויר וזמן. כאשר הוא מצייר, הוא יוצר שיחה בין קווים, נקודות וקנבס, לבין גופו וקצב נשימותיו. בדומה לשיחה, הוא לא יודע איך העבודה תיראה עד שהוא מסיים אותה. נראה כאילו כל תנועת מברשת מדויקת מהדהדת עם השלווה הפנימית שלו.

כדמות מובילה בקבוצת האומנות העכשווית "מונו-הא" (האסכולה של הדברים), שפעלה ביפן בשנות ה-60, לי אופן משתמש בחומרים טבעיים ובפלטות מתכת ויוצר באמצעותם הרכבים מינימליסטיים. הוא רותם את האינטנסיביות של החלל הריק, משלב אותה בפיזי, ומרדד את מעשה היצירה ליסודותיו הערומים. כאשר הוא צריך להחליט היכן להתקין פסל הוא לומד את החלל, מתהלך בו וסביבו במשך שעות והמתבונן בו מנקודות מבט רבות.

התחברות לחברה דרך אי ודאות

לי אופן מאמין שכל "אומן הוא יליד התקופה". החברה משתנה עם הזמן; אומנות, והאופן בו היא נתפסת, משתנים איתה. הוא מסביר שבמהלך שנות ה-60 וה-70, החברה הונעה ופעלה מתוך עקרונות ואידיאלים משותפים. כאשר יש לאנשים ערכים דומים, קל יותר לאומן לתפוס את תשומת ליבם ולעורר רגש. ככל שהעולם התקדם, ונהיה קל יותר להתחבר לאנשים אחרים ללא מחסומים שפתיים וגיאוגרפיים, החברה הפכה נזילה ומגוונת יותר. היום אנו חשופים ליותר מידע, דעות ותרבויות מאי פעם. כתוצאה מכך גם הערכים הופכים מגוונים יותר ויותר, והאומנות יוצאת לכיוונים חדשים.

האומנות של ימינו, טוען אופן, עוסקת פעמים רבות בנושאי השעה תוך כדי תנועה; היא נוגעת באירועי אקטואליה בזמן שהם עדיין מתרחשים ומתפתחים. אומנים עכשוויים רבים יוצרים בלי לדעת מראש איך ולאן העבודה שלהם תתפתח. אם הם רוצים להיחקק בזכרון הציבורי, ליצור רושם אמיתי ועמוק הם כבר לא יכולים פשוט ליצור עבודות שעוסקות בנושא מוכר ומובן לכולם. אנשים מסתקרנים ממה שהם לא יכולים להבין. הלא מודע, שיגעון, סתירות פנימיות וכאוס מושכים צופים כי הם מעוררים רגשות ומחשבות חדשות. אופן לוקח את הטיעון הזה צעד נוסף קדימה ומצהיר ש"עבודות שמאורגנות בצורה הגיונית, ניתנות להסבר פשוט ומכוונות למטרה מוגדרת וצפויה אינן עבודות אומנות".

Dana Sheves - Lee Ufan portrait

אפילו מה שנראה קבוע ונצחי משתנה ללא הרף

כאשר המוזיאון נפתח לראשונה, לי אופן דמיין מקום בו עבודותיו יקיימו ויתקיימו כמרחב חי. עבודת אומנות, הוא מסביר, לעולם אינה שלמה או גמורה. היא משתנה לנצח, מושפעת מתנאי הסביבה ומהלך הרוח של הצופה. כאשר אומן מסיים לעבוד על יצירה, נדמה שהיא תישאר כפי שהיא, סטטית, סגורה וסופית. במציאות, היא משתנה כל הזמן, אפילו לאחר שהאומן סיים לעבוד עליה. היא מקבלת חיים משל עצמה. המתכת מחלידה, הצמחים שהקיפו אותה צומחים ומשפיעים על התאורה, הצופה חוזר במצב רוח אחר. במילים אחרות, לאומנים יש מעט מאד שליטה על העבודה שלהם. בחוסר הוודאות הזה, אשר מתרחש במפגש בין האומנות, האומן, הצופה וחלל התצוגה, טמון הכוח של האומנות. ייתכן שזה הקסם האמיתי של מוזיאון לי אופן, המציג אוסף קבוע שמשתנה ללא הרף, מוזיאון שהוא מקום חי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s